במאמר שמפרסמת האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) מסומנות מספר נורות אזהרה לצד מסקנות מפורטות ממחקר עדכני, שמטרתן להעלות את המודעות להשלכות של שימוש לא מבוקר של צעירים וצעירות ברשתות החברתיות, וכן המלצות על התנהגויות ופעולות רצויות בהן יש לנקוט על מנת לצמצם הנזקים הפסיכולוגיים הפוטנציאלים בקרב בני ובנות נוער במסגרת חייהם החברתיים במרחב המקוון.

מאמר זה פורסם במקור על ידי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) בחודש מאי 2023 ומטרתו היא לספק מידע המבוסס על מחקר פסיכולוגי והוא אינו מהווה הנחיות מקצועיות מחייבות. תרגום המסמך ועריכתו עבור הקהילה המקצועית בישראל נעשו ע"י איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר). ההמלצות במאמר זה מבוססות על מדיניות והחלטות שאושרו על ידי מועצת הנציגים של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. המלצות אלו אינן מתייחסות לשימוש בכל צורות הטכנולוגיה בקרב בני נוער, לרבות פלטפורמות חינוכיות או אמצעים דיגיטליים המשמשים להשגת תוצאות בריאות ומותאמות על בסיס גישות מבוססות ראיות, אלא משקפות את הספרות המחקרית הקיימת בדבר מדיה חברתית באופן ספציפי. 

מבוא: המחקר הפסיכולוגי של השפעות השימוש ברשתות חברתיות

חוקרים בתחום הפסיכולוגיה בוחנים את ההשפעות המיטיבות והמזיקות של השימוש ברשתות חברתיות (Social Media) על התפתחותם החברתית, החינוכית, הפסיכולוגית והנוירולוגית של מתבגרים ומתבגרות. זהו תחום מחקר המתפתח במהירות, שלו השלכות ענפות על בעלי עניין רבים (נוער, הורים, מטפלים, מחנכים, אנשי ממשל, מטפלים וגורמים בתעשיית הטכנולוגיה) הנושאים באחריות להבטיח את רווחתם של מתבגרים.ות. אנשי ממשל וקובעי מדיניות, כולל הרופא הראשי של ארה"ב, ד"ר ויוק מורטהי (Vivek Murthy), תיעדו את חשיבות הנושא, ותרים כל העת באופן פעיל אחר מידע מדעי. ההמלצות שלהלן מבוססות על ראיות מדעיות שנאספו עד כה, ועל השיקולים המצוינים בהמשך.

1. השימוש ברשתות חברתיות אינו מיטיב או מזיק מטבעו. חייהם המקוונים של מתבגרים.ות באינטרנט משקפים את ומשפיעים על חייהם מחוץ לרשת. ברוב המקרים, ההשפעות של הרשתות החברתיות על המתבגרים והמתבגרות, תלויות במאפיינים האישיים והפסיכולוגיים ובנסיבות החברתיות שלהם.ן – המצטלבים גם עם מגוון רחב של סוגי תוכן, תכונות או ופונקציות ספציפיות לאינטראקציה חברתית אשר מציעות פלטפורמות רבות של רשתות חברתיות. במילים אחרות, עולה כי ההשפעות של רשתות חברתיות על בני ובנות הנוער, תלויות במה שאלו יכולים לעשות ולהיחשף אליו ברשת, וכן בחוזקות או בחולשות הקיימות באופיים של אותם צעירים.ות, ובסביבה בה הם.ן גדלים.
2. חוויותיהם של מתבגרים.ות באינטרנט מושפעות מהאופן שבו הם מעצבים בעצמם את חוויית הרשתות החברתיות שלהם (למשל, הבחירה אחר מי לעקוב ולמי לתת "לייק"); וכן מאפיונים גלוים וסמויים המובנים בפלטפורמות של הרשתות החברתיות.
3. לא ניתן להחיל באופן אחיד את כל הממצאים על כלל בני ובנות הנוער. ממצאים מדעיים מציעים פיסת מידע יחידה שניתן להשתמש בה לצד הידע הנגיש לגבי החוזקות, החולשות והסביבה של בני נוער ספציפיים כדי לקבל החלטות מותאמות וממוקדות לכל נער/ה, משפחה וקהילה.
4. התפתחות של מתבגרים.ות הינה תהליך הדרגתי ומתמשך. היא מתחילה בשינויים ביולוגיים ונוירולוגיים המתרחשים בטרם ניתן להבחין בנוכחותו של גיל ההתבגרות (בערך בגיל 10), ונמשכת לפחות עד לסיום השינויים הדרמטיים בסביבה החברתית של בני הנוער (כמו בקרב בני גילם, המשפחה ובית הספר) והשינויים הנוירולוגיים אותם הם חווים (עד גיל 25 בקירוב). לפיכך, שימוש ברשתות חברתיות המותאם על פי גיל צריך להתבסס על רמת הבשלות של כל מתבגר.ת באופן אישי (יכולת ויסות עצמי, התפתחות אינטלקטואלית, הבנת סיכונים) ועל הסביבה הביתית שלו.ה. מכיוון שבני נוער מתבגרים בקצב שונה, ומשום שאין נתונים קיימים המצביעים על כך שילדים אינם מושפעים מהסיכונים הפוטנציאליים וההזדמנויות הכרוכות בשימוש ברשתות חברתיות בגיל מסוים, המחקר השואף לתת נקודת זמן וגיל ספציפיים עבור רבות מההמלצות הללו, עודו בשלבי פיתוח. באופן כללי, הסיכונים הפוטנציאליים עשויים להיות משמעותיים בגיל צעיר – בתקופה בה מתרחשים שינויים ביולוגיים, חברתיים ופסיכולוגיים קריטיים,יותר מאשר בסוף גיל ההתבגרות ובשלבי הבגרות המוקדמים.
5. כפי שגילו חוקרים המתבוננים על הרשת, גזענות מובנית בפלטפורמות הרשתות החברתיות בצורה נרחבת (בייחוד כזו המשקפת לעתים קרובות את ההשקפה של הגורמים אשר יוצרים את הטכנולוגיה). לדוגמה, אלגוריתמים (כלומר, סדרה של פעולות מתמטיות המכוונות את החוויות היומיומיות של המשתמשים אל הפוסטים אליהם הם נחשפים) יכולים לעתים קרובות להיות מקודדים על בסיסן של מאות שנים של מדיניות ואפליה גזענית. באותו האופן, רשתות חברתיות עשויות להפוך לחממות, המספקות הן קהילה והן כלים להנעת שנאה גזענית. ההשלכות הפוטנציאליות של אלה מרחיקות לכת וכוללות אלימות פיזית ממשית, וסכנה לרווחתם וביטחונם האישי של בני אדם.
6. ההמלצות שיובאו לעיל מבוססות על מחקר פסיכולוגי קיים ודיסיפלינות רווחות נכון לזמן כתיבת שורות אלה (אפריל 2023). מחקרים אלו נערכו עם אלפי מתבגרים.ות אשר עברו הערכות סטנדרטיות של תפקוד חברתי, התנהגותי, פסיכולוגי ו/או נוירולוגי, וכן דיווחו (או נצפו) על פעילותם ועל התוכן בו צפו ברשתות חברתיות. עם זאת, חשוב לציין כי למחקרים אלו ישנן מגבלות. ראשית, ממצאים המצביעים על קשרים סיבתיים הם נדירים, שכן הנתונים הנדרשים להסקת מסקנות של סיבה ותוצאה הינם קשים לאיסוף ו/או עשויים להיות זמינים בתוך חברות הטכנולוגיה, אך לא נגישים לחוקרים עצמאיים. שנית, מחקר ארוך טווח (כלומר, רב שנים) לרוב אינו זמין. לפיכך, הקשר בין השימוש של מתבגרים ברשתות חברתיות לבין תוצאות לטווח ארוך (כלומר, בבגרות) אינו ידוע במידה מספקת. שלישית, מעט מחקרים נערכו עם אוכלוסיות שוליים של בני נוער, כולל כאלה מרקע גזעי, אתני, מיני, מגדרי, סוציו-אקונומי, בעלי מוגבלות ו/או נוער עם בעיות התפתחותיות או בריאותיות כרוניות.

המלצות

יש לעודד צעירים וצעירות הפעילים ברשתות חברתיות להשתמש בפונקציות שביכולתן ליצור הזדמנויות לתמיכה חברתית, ידידות כנה ברשת ואינטימיות רגשית, שיכולות לקדם תהליך חיברות (socialization) בריא.

•  נתוני מחקר מצביעים על כך שאינטראקציה חברתית מסוג זה על גבי פלטפורמות מקוונות, יכולה להשפיע לחיוב על ההתפתחות הפסיכולוגית של בני ובנות נוער.  אינטראקציות חברתיות מיטיבות עם צעירים.ות במיוחד בתקופות של בידוד חברתי, כאשר הם חווים מתח, בזמן שהם מבקשים ליצור קשר עם בני נוער אחרים הסובלים ממצבים התפתחותיים ו/או בריאותיים דומים, ואולי במיוחד עבור בני נוער החווים מצוקה או בידוד בחייהם האמיתיים (מחוץ לרשת).
• עבור בני ובנות נוער הסובלים מבעיות נפשיות כגון חרדה חברתית, דיכאון או בדידות, אינטראקציות ברשתות החברתיות יכולות להועיל, שכן אלו מאפשרות שליטה רבה יותר, תרגול ובחינה מחדש של אינטראקציות חברתיות. למרבה הצער, אוכלוסיות אלו עשויות גם להיות בסיכון גבוה יותר לחלק מן ההיבטים השליליים של השימוש ברשתות חברתיות, כפי שנדון בהמשך.
• המדיה החברתית מציעה הזדמנות משמעותית לחיברותן של גישות והתנהגויות ספציפיות, תוך שהיא מעודדות מתבגרים.ות לאמץ דעות ומעשים חיוביים של אחרים.ות. הדיון סביב התנהגויות בריאות באינטרנט יכול לתרום לקידומה או להתחזקותה של פעילות חיובית מחוץ למרחב המקוון וכן להניב תוצאות בריאות.
• הרשתות החברתיות עשויות להועיל מבחינה פסיכולוגית במיוחד לבני נוער המתמודדים עם משברים נפשיים, או כאלה המשתייכים לקבוצות שוליים שנפגעו בעבר באופן משמעותי במרחבים  מקוונים. לדוגמה, גישה לחברים ברשת המאפשרת לנוער להטב"ק ולמתבגרים.ות הבוחנים את זהותם לתמוך אלו באלו ולשתף בינהם.ן מידע מדויק בנושאי בריאות,  יכולה לתרום להליך ההתפתחות הפסיכולוגי שלהם.ן, וכן אף יכולה לגונן על בני נוער מפני השלכות פסיכולוגיות שליליות כתוצאה ממתח. עניין זה עשוי להיות בעל חשיבות מכרעת בנושאים בהם מתבגרים ומתבגרות מפגינים חוסר רצון או שאינם מסוגלים לדון עם הורה או מטפל.ת.

השימוש, הפונקציונליות וההרשאות/ההסכמה ברשתות חברתיות,  צריכים להיות מותאמים ליכולות של בני ובנות הנוער. עיצובי פלטפורמות שנועדו לשימוש על ידי מבוגרים עשויים להיות לא מתאימים לילדים.

• יש להתאים מאפיינים ספציפיים (למשל, לחצן ה"לייק", תוכן מומלץ, אי הגבלה של זמן, גלילה אינסופית) ואת סוגי ההודעות/ההתראות (למשל, לגבי שינויים במדיניות הפרטיות) ליכולות החברתיות והקוגנטיביות וכן לרמת ההבנה של מתבגרים.ות. כדוגמה אחת, יש ליידע מתבגרים.ות באופן תדיר ומפורש, בדרכים המתאימות לגילם.ן, לגבי האופנים שבהם התנהגות ברשתות החברתיות עשויה לייצר נתונים שניתן להשתמש בהם, לאחסן או לחלוק עם אחרים, למשל, למטרות מסחריות (ואחרות).

בתחילת גיל ההתבגרות (לרוב, בגילאי 10-14), מומלץ כי מבוגרים יבצעו באופן קבוע ניטור של השימוש של בני ובנות הנוער ברשתות החברתיות, יחד עם דיון והדרכה בנושא התוכן בהן. יש לאפשר עצמאות גדולה יותר בהדרגה ככל שהילדים.ות מתבגרים ובתנאי שהם צוברים מיומנויות של אוריינות דיגיטלית. עם זאת, על הניטור להיות מאוזן ולהתחשב באופן הולם בצורך של בני הנוער לפרטיות.

• אזורים במוח הקשורים לצורך בתשומת לב, משוב וחיזוק מחברים, הופכים לרגישים יותר ויותר בתחילת גיל ההתבגרות, ואזורים הקשורים לשליטה עצמית אינם מפותחים במלואם עד לבגרות. לכן, ניטור מצד ההורים (כלומר, הדרכה ודיון) וקביעת גבולות מתאימים מבחינה התפתחותית הם קריטיים, במיוחד בתחילת גיל ההתבגרות.
• גם מבוגרים בעצמם צריכים לשקול את השימוש הפרטי שלהם.ן ברשתות החברתיות בנוכחות בני ובנות נוער. על פי מחקרים, ההתנהגות והגישה של מבוגרים כלפי רשתות חברתיות (למשל, שימוש במהלך אינטראקציות עם ילדיהם.ן או הסחת דעת תוך כדי אינטראקציות אישיות בשל שימוש ברשתות חברתיות) עשויות להשפיע על השימוש של המתבגרים.ות עצמם ברשתות החברתיות.
• מחקר ראשוני מצביע על כך ששילוב של (א) מגבלות וגבולות סביב רשתות חברתיות, ו-(ב) דיון והדרכה סביב השימוש ברשתות חברתיות, מוביל לתוצאות הטובות ביותר עבור בני נוער.

כדי להפחית את הסכנה לנזק פסיכולוגי אצל מתבגרים.ות, יש לצמצם, לדווח ולהסיר תוכן ברשתות החברתיות המציג התנהגות בלתי חוקית או שאינו מעודד הסתגלות פסיכולוגית, לרבות תוכן המפרט או מעודד בני נוער לפעול באופן המהווה סכנה בריאותית, כגון פגיעה עצמית (למשל חיתוך, התאבדות), פגיעה באחרים, או כזה המעודד הפרעות אכילה (למשל, אכילה מוגבלת, הקאה מכוונת, פעילות גופנית מופרזת). בנוסף, על הטכנולוגיה למנוע ולא להציג תוכן כזה בפני המשתמשים.

•  על פי עדויות, חשיפה להתנהגות בלתי הולמת עלולה לעודד התנהגות דומה בקרב בני.ות נוער המועדים לכך, וחיזוק חברתי של התנהגויות אלו ברשתות החברתיות עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר להתפתחותם של תסמינים פסיכולוגיים חמורים, גם לאחר בקרה על השפעות שליליות מחוץ לרשתות החברתיות.
•  יש ליצור מנגנוני דיווח כדי לזהות בקלות תוכן מזיק, ולהבטיח שהוא לא יקודם או יוסר.

כדי למזער נזקים פסיכולוגיים, יש לצמצם חשיפת מתבגרים.ות ל"שנאת סייבר" (תופעה של שיח ברשת אשר תוקף באופן ממוקד קבוצות או קהילות בעלות מאפייני זהות משותפים), לרבות אפליה, דעות קדומות, שנאה או בריונות ברשת, במיוחד אלו המופנים כלפי קבוצה מודרת (למשל על רקע גזע, מוצא אתני, מגדר, מיניות, דת ויכולת פיזית או שכלית), או כלפי יחיד בשל זהותו או קשר עם קבוצת שוליים.

• על פי מחקרים, חשיפת מתבגרים.ות לאפליה ושנאה ברשת עשויה לנבא עלייה בסימפטומים של חרדה ודיכאון, אפילו לאחר בקרה על מידת החשיפה של מתבגרים.ות לחוויות דומות מחוץ לרשתות החברתיות. באופן דומה, מחקרים מצביעים על כך שבריונות רשת עשויה להיות חמורה יותר מאשר בריונות "רגילה", ובכך לגרום לפגיעה בהתפתחות הפסיכולוגית. במילים אחרות, שנאה ברשת ובריונות מחוץ לרשתות החברתיות עשויות להגביר את הסיכון לבעיות נפשיות אצל מתבגרים ומתבגרות. מחקרים מצביעים על סיכון מוגבר הן עבור הבריונים והן עבור קורבנותיהם.
• יש ללמד מתבגרים כיצד לזהות גזענות סיסטמית ברשת וכיצד להביע ביקורת כלפי מסרים גזעניים. על פי מחקרים, בני.ות נוער שמסוגלים למתוח ביקורת על גזענות, חווים פחות מצוקה פסיכולוגית כשהם עדים לאירועים טראומטיים הקשורים לגזענות ברשת. כפי שצוין לעיל, ניטור ודיון פעיל מצד מבוגרים בנושאי תוכן ברשת יכולים גם כן להפחית את ההשפעות השליליות של חשיפה לשנאת סייבר על ההסתגלות הפסיכולוגית אצל מתבגרים.ות.

יש לבחון באופן שגרתי האם המתבגרים.ות מראים סימנים של "שימוש בעייתי ברשתות חברתיות" העלולים לפגוע ביכולתם.ן לתפקד כראוי בשגרת חייהם.ן היום יומית, ועלולים להוות סיכון לנזקים פסיכולוגיים חמורים יותר לאורך זמן.

• סממנים לשימוש בעייתי ברשתות חברתיות כוללים א) נטייה להשתמש ברשתות חברתיות גם כאשר המתבגרים.ות מעוניינים להפסיק, או מבינים שזה מפריע למשימות הכרחיות; ב) השקעת מאמץ מופרז כדי להבטיח גישה רציפה לרשתות חברתיות; ג) הבעת רצון עז לשימוש ברשתות חברתיות, או שיבוש של פעילויות אחרות כתוצאה משימוש מופרז ברשתות חברתיות; ד) נטייה חוזרת לבילוי ברשתות החברתיות מעבר לזמן אליו התכוונו מראש; ה) שימוש בשקרים או בהטעיה כדי לשמור על גישה לרשתות חברתיות; ו) אובדן או פגיעה במערכות יחסים משמעותיות או לימודים בגלל שימוש ברשתות חברתיות.
• יש לוודא כי השימוש ברשתות חברתיות לא בא על חשבון אינטראקציות חברתיות פנים אל פנים, ולא תורם להימנעות פסיכולוגית מאינטראקציות חברתיות כאלה.

יש להגביל את השימוש ברשתות חברתיות כך שלא יפגע בשינה ובפעילות הגופנית של המתבגרים.ות.

• לפי מחקרים, על מתבגרים לישון לפחות 8 שעות בלילה ולשמור על סדר יום קבוע של שינה וערות. השימוש בטכנולוגיה, במיוחד בטווח של שעה אחת לפני השינה, ושימוש ברשתות חברתיות בפרט, נמצא קשור להפרעות בשינה. שינה בלתי מספקת נמצאה קשורה להפרעות בהתפתחות הנוירולוגית אצל מתבגרים.ות, לתפקודם הרגשי ולסיכון מוגבר להתאבדות.
• על השימוש של מתבגרים ברשתות חברתיות להתעצב כך שלא יפגע או יפחית עיסוק בספורט והזדמנויות לפעילות גופנית. על פי מחקרים, פעילות גופנית חיונית לבריאות פיזית ונפשית כאחד (למשל, שיעור נמוך יותר של דיכאון).

על המתבגרים.ות להגביל את השימוש ברשתות חברתיות לצורך השוואה חברתית, במיוחד סביב תוכן הקשור ליופי או למראה חיצוני.

•  מחקרים מצביעים על כך ששימוש ברשתות חברתיות לשם השוואות הקשורות למראה חיצוני, כמו גם תשומת לב מופרזת והתנהגויות שונות הקשורות לתמונות בהן מצולמים המשתמש או המשתמשת עצמם, ולתגובות על אותן תמונות, נמצאו קשורים לדימוי גוף נמוך, הפרעות אכילה ותסמיני דיכאון, במיוחד בקרב נערות.

לפני שמתירים למתבגרים.ות להשתמש ברשתות חברתיות, יש לספק להם.ן השכלה בנושא, כדי להבטיח שירכשו מיומנויות ויכולות פסיכולוגיות אשר יגדילו את הסיכויים לשימוש מאוזן, בטוח ומשמעותי ברשתות חברתיות.

• מחקרים מן העת האחרונה מציעים הנחיות בסיסיות בנושא אחריות ואוריינות דיגיטלית שמטרתן להגביר את התדירות של אינטראקציות חיוביות ברשת. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף בתחום זה.
• מיומנויות נוספות יכולות לכלול גם: 1) הטלת ספק בדיוק ובמידת האמת של תוכן ברשתות חברתיות; 2) הבנת הטקטיקות המשמשות להפצת מידע שגוי ודיסאינפורמציה; 3) הגבלת עיוותים של "הכללת יתר" ו"הערכה שגויה" המובילים משתמשים להעריך באופן שגוי התנהגויות או עמדות של אחרים על סמך תוכן (או תגובות לתוכן) ברשתות חברתיות; 4) סממנים של שימוש בעייתי ברשתות חברתיות; 5) כיצד ליצור ולטפח מערכות יחסים בריאות ברשת; 6) כיצד לפתור קונפליקטים ברשתות חברתיות; 7) כיצד להימנע מהשוואות חברתיות מוגזמות ברשת ו/או להבין טוב יותר כיצד ניתן לבצע מניפולציה של תמונות ותוכן; 8) כפי שצוין לעיל, כיצד לזהות גזענות סיסטמית ברשת ולהביע ביקורת כלפי מסרים גזעניים; ו-9) כיצד לדבר על ענייני בריאות הנפש באופן בטוח ברשת.

יש להקצות משאבים משמעותיים להמשך מחקר מדעי סביב ההשפעות החיוביות והשליליות של רשתות חברתיות על התפתחות מתבגרים.ות.

• דרושה השקעה ניכרת במימון מחקר, כולל מחקר ארוך טווח, מחקר על ילדים צעירים יותר ומחקר על אוכלוסיות מודרות.
• יש לאפשר לחוקרים וחוקרות עצמאיים גישה לנתונים (כולל נתונים מחברות טכנולוגיה) כך שיוכלו לבחון באופן יסודי יותר את הקשר בין שימוש ברשתות חברתיות והתפתחות מתבגרים.ות.

לקריאת הכתבה באתר איגוד האינטרנט הישראלי https://www.isoc.org.il/research/magazine/apa-social-media-teens